על פי המסורת היהודית ,נער שמלאו לו שלוש עשרה שנה ויום אחד , קוראים לו
"בר מצווה". מיום זה הוא עובר מילדות לבגרות, ומכאן ואילך מצוות הדת
היהודית חלות עליו במלואן.
בסיס הקביעה של גיל ההתבגרות מצוי במשנה:
" בן חמש שנים למקרא בן עשר למשנה בן שלוש עשרה למצוות"
(מסכת אבות א').
על פי ההלכה היהודית, מתקשר יום בר המצווה עם שתי מצוות עיקריות: הנחת
תפילין ועלייה לתורה בבית הכנסת.
נער הבר מצווה נקרא לראשונה לעלות לתורה כלומר, לקרוא את התורה בציבור בעת התפילה: הוא מברך את ברכות התורה,
ובחוגים מסוימים אף נהוג שהוא קורא בציבור את כל פרשת השבוע, או לפחות את
ההפטרה. מקובל לערוך סעודה חגיגית, שבה נושא בר המצווה דרשה ומפגין את הישגיו
בלימוד התורה.